איך קוראים נאום בלי להישמע כמי שקורא
כדי לקרוא נאום בלי להישמע כמי שקורא, כותבים אותו כפי שמדברים, מקריאים אותו בקול עד שיודעים איך כל פסקה מתחילה, ומדפיסים אותו באותיות גדולות עם שורות קצרות. את המשפט הראשון והאחרון לומדים בעל פה. תוך כדי הדיבור מציצים למטה בתחילת משפט ואומרים את סופו אל החדר, כשמסתכלים על האנשים. לברכה קצרה כמה כרטיסיות קלות יותר מטלפון. לנאום ארוך, או לנאום שמקליטים בווידאו, טלפרומפטר שומר את המילים קרוב לעיניים.
כותבים לאוזן
נאום שומעים פעם אחת, במהירות שבה אומרים אותו, ולכן כותבים לאוזן:
- משפטים קצרים, רעיון אחד בכל משפט. מי ששומע לא יכול לקרוא שוב משפט ארוך.
- מילים שהיינו אומרים בקול. ״הכרנו בעבודה״ ולא ״היכרותנו החלה במסגרת מקצועית״.
- שמות ומקומות כתובים כפי שנאמר אותם, כדי שלא נתקע ביום עצמו.
- השורה המרכזית נאמרת פעמיים, פעם בתחילה ופעם בסוף. חזרה שנראית כבדה על הנייר עוזרת למי ששומע.
אחר כך מקריאים כל שורה בקול ומשנים כל מה שלעולם לא היינו אומרים בשיחה. איך כותבים תסריט לטלפרומפטר עובר על אותו תהליך לתסריט.
מודדים זמן, ואז מקצרים
מקריאים את הנאום בקול בקצב שבו נשתמש ומודדים זמן. קצב נפוץ לדיבור בחדר הוא בערך 150 מילים בדקה, כך ששלוש דקות הן בערך 450 מילים. מהירות טלפרומפטר במילים בדקה מסביר את המספר הזה.
רוב הברכות ונאומי התודה עובדים הכי טוב כשהם קצרים. אם שלנו ארוך, חותכים סיפורים שלמים ולא מקצרים מילים בכל משפט. סיפור אחד שסופר היטב עדיף על שלושה שסופרו מהר.
מסמנים
גורמים לדף להגיד לנו איך לומר:
- קו נטוי איפה עוצרים, ושני קווים נטויים לעצירה ארוכה יותר;
- קו תחתון מתחת למילה שרוצים להדגיש;
- כל מחשבה חדשה מתחילה בשורה חדשה, כדי שהעין תמצא אותה מהר;
- הערה בשוליים איפה מסתכלים על מישהו, מרימים כוס או מחכים לצחוק.
דף מסומן קל יותר לחזור אליו אחרי שמרימים מבט, כי הקווים הנטויים מראים איפה היינו.
הטלפרומפטר המקוון פועל בדפדפן.
מדפיסים גדול, עם שורות קצרות
משתמשים באותיות גדולות מספיק כדי לקרוא במרחק יד בלי משקפיים, ברווח כפול ובשוליים רחבים. שומרים על שורות קצרות, בערך חצי מרוחב הדף, כדי שהעיניים יירדו למטה ולא יחצו לרוחב. אף פעם לא מפצלים משפט בין שני עמודים או שתי כרטיסיות: מעבר עמוד באמצע משפט הוא המקום שבו רוב הקוראים מאבדים את המקום.
ממספרים את העמודים או הכרטיסיות, וביום עצמו מחזיקים אותם ביד ולא מניחים שטוחים על שולחן, כדי שהעיניים יישארו קרובות יותר לחדר.
לומדים את השורה הראשונה והאחרונה
הפתיחה והסיום הם הרגעים שאנשים זוכרים, והרגעים שבהם הכי רוצים להסתכל עליהם. לומדים את שני המשפטים האלה בעל פה, כדי שאפשר יהיה לומר אותם עם מבט מורם. את האמצע אפשר לקרוא.
איך משננים תסריט מסביר איך לומדים שורות מהר באמצעות בחינה עצמית ולא קריאה חוזרת.
מרימים מבט בסוף כל משפט
הטריק שגורם לקריאה להיראות כמו דיבור פשוט: מביטים למטה בתחילת משפט, קולטים את המילים, ואז מרימים מבט ואומרים את סופו למישהו בחדר. סוף המשפט נושא את המשמעות, ולכן אז קשר העין חשוב.
עוצרים לפני שמביטים למטה שוב. העצירה נותנת לחדר רגע לקלוט את מה שנאמר, ולנו רגע למצוא את השורה הבאה. היא מרגישה לנו ארוכה, ובשבילם היא נשמעת טבעית.
הטלפרומפטר המקוון פועל בדפדפן.
כרטיסיות, נייר, טלפון או טלפרומפטר
לכל אחד יש מקום.
| אפשרות | מתאים ל | שימו לב ל |
|---|---|---|
| כרטיסיות | ברכות ונאומים קצרים | ממספרים, מחשבה אחת בכל כרטיסייה |
| דפים מודפסים | נאומים ארוכים ליד דוכן | אותיות גדולות, אף פעם לא לפצל משפט |
| טלפון | מוצא אחרון | המסך מתעמעם ונעול, התראות, אור על הפנים |
| טלפרומפטר | נאומים ארוכים ונאומים בווידאו | מתקינים ומתרגלים איתו קודם |
טלפון הוא הבחירה הכי מסוכנת בחדר. מביטים למטה אל מסך קטן, האור שלו נראה על הפנים, והוא יכול להינעל או לצלצל ברגע הגרוע ביותר. אם בכל זאת משתמשים בו, מפעילים את ״נא לא להפריע״, מגדירים שהמסך יישאר דלוק, מגדילים את הטקסט וגוללים אותו בעצמנו לפני כל פסקה. טלפרומפטר למצגות מסביר איפה אפשר לשים טלפרומפטר בחדר.
כשמקליטים את הנאום בווידאו
חלק מהנאומים מסתיימים מול מצלמה: ברכה לזוג ממי שלא יכול להגיע, הודעה למסיבת פרידה של עמית, נאום קבלה לערב פרסים מקוון, הספד שהוקלט למשפחה בחו״ל. בווידאו מבטים אל ההערות בולטים יותר, כי הצופה רואה את העיניים מקרוב.
שם הטלפרומפטר מוכיח את עצמו. כשהמילים ממש מתחת לעדשה, אפשר לקרוא ולשמור על קשר עין עם הצופה. קריאת תסריט מול המצלמה מסביר למה מיקום המילים חשוב כל כך, ואיך משתמשים בטלפרומפטר מכסה מרחק ומהירות.
Wispim עוקב אחרי הקול בזמן הקריאה: במצב ״קול״ הוא גולל אל המילים שנאמרו בפועל וממתין כשעוצרים, כך שעצירה כדי לתת לשורה לנחות, או כדי ליישר את הקול, לא משאירה את הטקסט רץ קדימה. עיכוב התחלה של 5, 10 או 20 שניות מחזיק את הטקסט במקומו בזמן שמתיישבים מול המצלמה. כדי לנסות את זה עם הנאום בדפדפן, משתמשים בטלפרומפטר אונליין.
הטלפרומפטר המקוון פועל בדפדפן.
כשהרגש משתלט
בחתונה או בהלוויה הקול עלול להיסדק. זה בסדר, והחדר איתנו. עוצרים, נושמים, לוגמים מים ומוצאים את המקום בדף. הטקסט המלא מולנו הוא הסיבה שתמיד אפשר להמשיך, גם כשהזיכרון היה נכשל.
אם חושבים שאולי לא נצליח לעבור את זה, נותנים עותק למישהו שסומכים עליו, שיוכל לסיים את הקריאה במקומנו. לדעת שזה מסודר מקל לעתים קרובות לעבור את זה בעצמנו.
שאלות
אפשר לקרוא את נאום החתונה מהטלפון?
אפשר, אבל כרטיסיות או דף מודפס בטוחים יותר. טלפון מתעמעם ונעול, התראות יכולות לקפוץ, ובסוף מסתכלים למטה על מסך קטן. אם משתמשים בו, מפעילים את ״נא לא להפריע״, משאירים את המסך דלוק ומגדילים את הטקסט.
איך קוראים נאום בלי להסתכל למטה כל הזמן?
מציצים למטה בתחילת כל משפט, ואז מרימים מבט ואומרים את סופו למישהו בחדר. לומדים את השורה הראשונה והאחרונה בעל פה, ומדפיסים את הנאום גדול עם שורות קצרות, כך שכל הצצה מהירה.
מותר לקרוא הספד?
כן. אנשים רבים קוראים הספד, כי הרגש הופך את הזיכרון ללא אמין. כותבים אותו כפי שמדברים, מסמנים את העצירות ומרימים מבט אל האנשים שאליהם מדברים כשאפשר.
כמה זמן צריכה להימשך ברכה?
קצר בדרך כלל עדיף: שתיים עד שלוש דקות הן בערך 300 עד 450 מילים בקצב רגיל. מודדים זמן בקול, וחותכים סיפורים שלמים ולא מילים בודדות אם זה מתארך.
לשנן את הנאום או לקרוא אותו?
לרוב האנשים שילוב עובד הכי טוב: לומדים בעל פה את שורות הפתיחה והסיום וקוראים את האמצע מכרטיסיות או מדף. ברכה קצרה קל יותר לשנן מנאום ארוך.
אפשר לנסות טלפרומפטר בדפדפן